Андрей Тихомиров

הדת הזורואסטרית


Скачать книгу

ואיסלאם.

      כל הדתות הן דרך לענות על כל שאלות הקיום בבת אחת – בעזרת דמות אלוהים בדיונית, בה הובנו גם הסביבה, הנהרות, השמיים, עולם הצומח והחיות, ולאחר מכן האדם עצמו-כומר-מהפנט. דתות, כפי שציין קרל מרקס, הן תרופה רוחנית המשמשת את המעמדות השולטים כדי לשמור על כוחם. "אומללות דתית היא בו זמנית ביטוי של אומללות אמיתית ומחאה נגד אומללות אמיתית זו. דת היא אנחה של יצור מדוכא, לב של עולם חסר לב, בדיוק כפי שהיא רוח של סדרים חסרי נשמה. הדת היא האופיום של העם". מרקס השתמש בביטוי זה בהקדמה ליצירה "לביקורת על פילוסופיית המשפט ההגליאנית", שנכתבה בשנת 1843 ופורסמה בשנת 1844 ב "שנתון הגרמני-צרפתי".

      יצירת הדת הזו נחשבת על ידי האגדה לנביא זרתוסטרה, ששמו הועבר על ידי סופרים יוונים עתיקים כ "זורואסטר" (מכאן שם הדת).

      יש מידע כזה. זרתוסטרה בן השלושים נסע לחוף הנהר כדי להשיג מים כדי להכין את האומה (משקה אלכוהולי, האומה מקורו בדת ההודו-איראנית והוא מקביל לסומה הוודית). הנהר נקרא Aevatak, כלומר "זורם לבד" (מהשפה האווסטית העתיקה). ככל הנראה, גדותיה היו נטושות, ומבט לא צנוע של אף אחד לא יכול היה למנוע את בדידותו של הצדיק ואת התגלותו הגורלית.

      לאורך המפרץ, זרתוסטרה התרחקה מהחוף, למקום שבו המים היו שקופים ביותר… בדתות רבות אני מיתולוגיות זה עם מים שקשורים לתפיסות של תובנות גדולות.

      …ופתאום, עומד במים, זרתוסטרה, לתדהמתו, ראה במקום נטוש זה אדם מתקרב אליו.

      נראה זר; מוזר: המראה המלכותי מסגיר בו את השמימי. הוא היה גבוה במיוחד (בגובה של שלושה חניתות), יפה וזוהר.

      זה היה Boxy מאנה עצמו-מחשבה טובה, – אחד הקדושים האלמותיים. והוא ליווה את זרתוסטרה הצדיקה לשאר עמש ספנט. האור מהם הגיע כך שהאדם "לא ראה את הצל שלו על כדור הארץ". או אולי האירוע התרחש בצהריים והשמש הייתה בשיאה?

      בראש הסינקליט הזה עמד אהורה מאזדה עצמו. עם זאת, בן תמותה הורשה לשבת: הם הכינו לו מקום מראש. וזרתוסטרה החל לשאול על הדבר החשוב ביותר-עכשיו לא אצל אנשים, אלא אצל הבורא עצמו:

      שאל אהורה מאזדה

      ספיטמה זרתוסטרה:

      תגיד לי, רוח הקודש,

      יוצר חיים בשרים,

      מה של המילה הקדושה

      ואת האדיר ביותר,

      והכי מנצח,

      וניבלגודאט,

      מה הכי יעיל?

      והרוח הטובה גילתה לו את שמותיה הרבים: השאלה, הנחשקת, החזקה, האמת, הטוב המקיף, התבונה וההיגיון, הדוקטרינה והמדען, הקדושה והקדושה, החזקה, חסרת הרע, המנצחת, הכל-נמסה ורואה הכל, המרפא, הבורא, הפטרון, האפוטרופוס…

      בתיקון הסופי של אווסטה יש 72 שמות, כמו פרקים ב יסנה" וחוטים בחגורה הטקסית של קוסטי (בגדים טקסיים).

      ובאותו הזמן, אהורה מאזדה סיפר לזרתוסטרה שאין הרבה אלים ואלוהים גדולים: כל הטוב עלי אדמות נובע מהאחד, וכל הרע מרוח הרוע. אהורה מאזדה ואנגרו מייניו עשו את הבחירה שלהם, ועכשיו כל אדם צריך לעשות את זה גם…

      צדק-בחר לעצמו רוח קדושה, שבגדיה-מבצר שמימי. לאחר התגלות זו התרחשה החניכה עצמה. כדי שזרתוסטרה יהיה באמת נביא גדול, הוא היה צריך לעבור ניסויים נוראיים, בלתי אפשריים לגוף ולנפש אנושיים פשוטים. אבל השלישייה הגדולה של המצוות, שנאמר למקדש, "מחשבות טובות-מילים טובות-מעשים טובים", עזרה לזרתוסטרה להישאר ללא פגע.

      ראשית, הוא היה צריך לעבור דרך הלהבות המשתוללות-והאש לא שרפה את זרתוסטרה. ואז כוס מתכת מותכת נשפכה על חזהו. אבל גם זה לא פגע בו. כשהמתכת התקררה והתייצבה, זרתוסטרה לקח את המטיל בידיו והציג אותו בפני אמשה ספנטה.

      Конец ознакомительного фрагмента.

      Текст предоставлен ООО «ЛитРес».

      Прочитайте эту книгу целиком, купив полную легальную версию на ЛитРес.

      Безопасно оплатить книгу можно банковской картой Visa, MasterCard, Maestro, со счета мобильного телефона, с платежного терминала, в салоне МТС или Связной, через PayPal, WebMoney, Яндекс.Деньги, QIWI Кошелек, бонусными картами или другим удобным Вам способом.

/9j/4AAQSkZJRgABAQEASABIAAD/2wBDAAgGBgcGBQgHBwcJCQgKDBQNDAsLDBkSEw8UHRofHh0aHBwgJC4nICIsIxwcKDcpLDAxNDQ0Hyc5PTgyPC4zNDL/2wBDAQkJCQwLDBgNDRgyIRwhMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjIyMjL/wgARCAhhBdwDASIAAhEBAxEB/8QAGwABAAIDAQEAAAAAAAAAAAAAAAUGAwQHAgH/xAAYAQEBAQEBAAAAAAAAAAAAAAAAAQIDBP/aAAwDAQACEAMQAAABsY9AAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAA